הוספה / הסרה מרשימת תפוצה 
 

 הרעלות בכלבים

 
ישנן מספר סוגי הרעלות:
- הרעלה אקוטית (חריפה).
- הרעלה כרונית (ממושכת) - חשיפה מתמדת גורמת להתבטאות רק לאחר שבועות.
- טרטולוגיה: גרימת מומים מולדים ע"י הרעלה.
- מוטגניות: גרימת מוטציות.
- קרצינוגניות: גרימת סרטן.
- דיכוי מערכת החיסון - באופן הפיך/בלתי-הפיך.
 
המהו בעצם “רעל”?
- חומר מוצק, נוזל או גז שבהכנסתו לגוף או הבאתו במגע עם הגוף, מביא להפרעה לתפקוד הרגיל של תאי הגוף ולכן מזיק לבריאות החיה.
- רעל יכול להיות חומר טבעי או סינטטי.
 
מהם הגורמים המשפיעים על הרעילות של החומר?
- מינון – כמותו של החומר.
- תכונות פיזיקאליות של החומר: למשל נוזל ייספג מהר יותר במע’ העיכול מאשר מוצק.
- זמן ותדירות החשיפה לחומר.
- התנהגות: חתול למשל מלקק עצמו לעיתים קרובות. חולדות ועכברים חשדניים מאוד.

- הבדלים בחילוף החומרים בין מינים שונים של בע”ח: למשל מתן חצי כדור אקמול לחתול, יכול לגרום למותו, בניגוד לכלב. גז טפלון רעיל לתוכים.

דוגמאות למנגנוני פעולה של רעלים שונים:
- הפרעה בפעילות אנזימטית: אנטיקואגולנטים למשל פועלים ע”י עיכוב תחרותי – בעיקר רעל עכברים.
- פגיעה במבנה תא דם אדום: למשל בצל ושום – פגיעה בנשיאת חמצן ע"י תאים אדומים.
- פגיעה בתפקוד תאים במוח: למשל סטריכנין
- הפרעה עצבית היקפית: זרחנים אורגניים – נמצאים במגוון דברים כמו קוטלי חרקים.
- דיכוי מח עצם: למשל אסטרוגן – הורמון למהיעת ייחום , כלורמפניקול – אנטיביוטיקה.

מהם זרחנים אורגניים?
- פותחו כנשק כימי. כיום מהווים את הקבוצה החשובה ביותר בין קוטלי החרקים. משמשים בטיפול נגד קרציות ופרעושים על הכלב וסביבתו : תרסיס, אבקה, קולר, דיפ.
- מנגנון הפעולה - מבוסס על חסימת האנזים אצטילכולינאסטראז האחראי על פירוק אצטילכולין, ובכך עולה ריכוזו בסינפסה( מרווח בין עצבי).
- סימנים קליניים:  רעידות, פרכוסים, עוויתות, ריור מוגבר, אישונים מכווצים, הקאות ו/או שלשולים, קצב לב איטי.
- תיתכן הרעלה כרונית עקב חשיפה מתמשכת.
 
טיפול:
- טיפול נגד עוויתות באם הכלב מתעוות
- ווידוי נשימה תקינה
- הרחקה ממקור החשיפה- מים, מזון
- רחיצת הפרווה ביסודיות במים וסבון באם מדובר בהרעלה בעקבות ריסוס הכלב
- מתן אטרופין: חוסם את הקולטנים לאצטילכולין
- מתן אוקסימים: מפרקים את הקשר בין הרעל לאנזים
  אלפא כלורלוז - “תרדמון”
- השימוש הנפוץ ביותר הוא כנגד יונים ברפתות, אך גם כנגד חתולים משוטטים באופן בלתי חוקי
- מביא בסופו של דבר להיפנוזה, תרדמה, ירידת טמפ’ הגוף עד מוות בייחוד אם טמפ’ הסביבה נמוכה מ- 16 מעלות.
- גורם לדיכוי מע’ העצבים המרכזית, אך לעיתים גורם בתחילה לפרכוסים, עוויתות וריור מוגבר. לעיתים מופיעים סימני היפראסטזיה.
 
טיפול נוסף:
- גרימת הקאה - רק אם הכלב בהכרה! – ניתן לנסות לגרום להקאה בבית ( ראה בסוף המאמר דרכים) ע"י מי חמצן, מס' כפיות מלח בכוס מים  לתוך הפה, ע"י זרעי חרדל בכוס מים, ע"י סבון כלים או ניתן להביאו בהקדם האפשרי לוטרינר לגרימת הקאה ע"י זריקה.
- שטיפת קיבה והוספת פחם פעיל.
- זירוז הפרשת הרעל מהגוף ע”י מתן נוזלים לוריד ומתן תרופות אשר מעודדות השתנה.
- חימום רצוף -שמירה על חום גוף נורמלי.
- טיפול בעוויתות באם קיימות.
- להימנע מכל גירוי העלול להפעיל את העוויתות.

מהם מונעי קרישת דם (אנטיקואגולנטים)?
- משמשים כקוטלי מכרסמים: עכברים וחולדות - מצויים בשימוש נרחב בארץ, ישנם מדור ראשון בהם מופיעים הסימנים לאחר מספר ימים עד  שבועות – צבעם בד"כ אדום, ודור שני החזקים יותר ומראים סימני הרעלה תוך מספר שעות – צבע הגרגירים כחול.
-נקשרים לגורמי קרישה בכבד ומפריעים שם ע”י תחרות עם ויטאמין K.
- מופרשים מהכבד עד 3 שבועות מבליעת הרעל, לכן דרוש טיפול ממושך.
- גורם נפוץ להרעלות בכלבים.
 
סימנים קליניים וטיפול:
- הסימנים מופיעים רק לאחר מס’ ימים מהבליעה בדור ראשון או לאחר מספר שעות בדור שני.
סימני חולשה, חיוורון ריריות, דימום מפתחי גוף או לחללי גוף. כלומר תיתכן הקאה דמית או שתן דמי וכיוצ”ב, או ייתכן דימום לתוך חלל בית החזה או הבטן.
-טיפול :מבוסס על מתן ויטאמין K , ומתן מנות דם\פלסמה אם הופיעו כבר סימני דימום: חולשה, אנמיה, דימום חריף.

אבחון מוקדם ומניעה:
- אבחון מוקדם מבוסס על בדיקת דם מיוחדת המודדת זמני קרישה. בעת הרעלה תחול התארכות בולטת בזמני הקרישה.
- בד”כ מופיע הרעל בצורת פתיתים ורודים\כחולים  או קוביה ורודה/אדומה\כחולה בתוך שקית ניילון.
- יש לגרום להקאה באם זוהה כלב אשר בלע חומר חשוד.
- כאמור לא נראה שום סימן על הכלב אלא רק לאחר מס’ ימים! (תלוי בדור הרעל).
 
מהו רעל הסטריכנין?
- מדובר בחומר טבעי - אלקלואיד.
- משמש בארץ ע”פ חוק הכלבת בהשמדת כלבים משוטטים.
- מופיע בצורת טבליות ורודות. מפוזר על פי חוק רק ע”י וטרינר רשותי בלבד ובפיקוח השירותים הוטרינריים.
- רעל חזק ביותר. גורם לעוויתות קשות תוך זמן קצר מהבליעה. עשוי לגרום למוות תוך שעה אחת כתוצאה מחנק!
- פועל במוח ע”י עיכוב הנאורוטרנסמיטור גליצין.

טיפול:
- הרעלה מסטריכנין מאופיינת בחוסר תגובה לחומרים מעוררי הקאה. יש לבצע לכן שטיפת קיבה.
- הטיפול מבוסס על מתן חומרים מונעי עוויתות.
- מתן חומרים מחמיצי שתן בכדי להגביר את הפרשת הרעל בשתן מאחר והנו בסיסי.
- טיפול תומך.
- סיכויי הישרדות נמוכים באם לא הגיע הכלב לטיפול וטרינרי תוך זמן קצר מבליעת הרעל.
 
 
רעלים נוספים הגורמים לעוויתות:
- מתאלדהיד: מופיע בצורת גרגרים ומשמש להשמדת חלזונות. הרעלה מאופיינת בריח חריף אופייני מהפה של הכלב. סיכויי הישרדות נמוכים.
- פלואוראצטט: להשמדת מכרסמים. רעל חזק מאוד. כמעט ולא בשימוש כיום.
- חנ”מ C4:  גורם לנשימה מהירה, חום ואח”כ גם לעוויתות ומוות תוך כ- 18 שעות מהבליעה (14 מ”ג לק”ג). TNT גורם לפגיעה כבדית, פגיעה בכדוריות דם אדומות ורק במינונים גבוהים (מעל 30 מ”ג לק”ג) יביא למוות.  
 
 
איך לגרום הקאה בכלב?
- מי- חמצן 3%- יש לתת 10-20 מ”ל ע”י מזרק באופן הדרגתי ולא בבת-אחת, ולוודא בליעה. ניתן לחזור על כך שנית אם אין הקאה תוך 15 דקות.
- תמיסת מי-מלח או הכנסת מס’ כפיות מלח לפה: הרבה פחות מוצלח ממי-חמצן
- תמיסת מי-סבון – 2 כפות סבון כלים בכוס - פחות מוצלח ממי-חמצן
- הזרקת אפומורפין ע”י וטרינר בלבד: תעורר הקאה אגרסיבית שתימשך מס’ דקות ברציפות, וכן יביא לטשטוש הכלב.
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמר: ד"ר זרצקי את עמיאל


Go Back  Print  Send Page
 ד'ר זרצקי את עמיאל מרפאות וטרינריות בע'מ   www.vetmed.co.il                               

צור קשר



לייבסיטי - בניית אתרים