הוספה / הסרה מרשימת תפוצה 
 
מחלות דרכי השתן בחתולים
 
לחתולים יש נטיה לפתח מחלות דרכי השתן התחתונות המלוות לעיתים קרובות בהווצרות אבנים בשלפוחית השתן או באורטרה.
 
מי נמצא בקבוצת הסיכון ?
   מין- לחתולים זכרים יש נטיה גדולה יותר להווצרות אבנים
   סירוס מגביר את הסיכון לחלות.
   מצב גופני- השמנה מגבירה את הסיכון לחלות.
   מאמץ גופני- מעט "ספורט " מגביר את הסיכון לחלות.
   שתיה מועטה (גורם לשתן להיות מרוכז ולכן מקל על התגבשות הקריסטלים לאבן).
 
מהם הסימנים ?
הסימנים משתנים בהתאם למשך התחלואה ,גודל האבנים שנוצרו ,מיקומם וצורתן.
הסימנים הראשונים (לעיתים מופעים רק בחלקם):
                השתנה דחופה בכמויות קטנות ועמידה בתנוחת השתנה זמן ממושך.
                ליקוק של איבר המין.
                מאמץ להשתין / כאב בזמן ההשתנה.
                שתן דמי.
                איבוד תאבון ושינוי התנהגות.
 
תחלואה קשה יותר מתרחשת אם אבן קטנה חודרת לאורטרה .האבן מונעת את מעבר השתן החוצה מהשלפוחית ולכן אין פינוי של הרעלים מהגוף המופרשים דרך הכליה לשתן .זהו מצב מסכן חיים הדורש התערבות וטרינרית מידיית !!!
הסימנים הם קשים יותר: החתול מסרב לאכול, מקיא, סובל מכאב רב בבטן, חולשה כללית ומתאמץ זמן ממושך לתת שתן אך לא מצליח.
 
סוגי האבנים :
האבנים מורכבים ממינרלים המצטברים לקריסטלים כאשר אילו מצויים בשתן בכמות רבה. קריסטלים מסוגלים להתחבר לחומר אורגני בשתן ובמשך הזמן ליצור אבן.
סוג האבנים תלוי בסוג המינרלים המצויים בריכוז גבוהה בשתן.
האבן הנפוצה ביותר נקראת "סטרוויט" והיא מורכבת מאמוניום, מגנזיום ופוספת.
סוגי אבנים נוספים נפוצים פחות הם "קלציום אוקסלאט " ו"ציסטאין ".
בנוסף חשוב תנאי הסביבה להווצרות האבנים.
 
תנאי הסביבה :
1.   מידת החומציות "PH" של השתן – שתן בסיסי מתאים להווצרות אבני סטרוויט.
2.   תכולת המינרלים של השתן – פונקציה של כמות המינרלים במזון.
3.   דלקת חידקית של דרכי השתן (פחות נפוץ בחתולים).
 
 
אבחון :
במקרים הקלים -בדיקת שתן מקיפה (הכוללת סטיק שתן ומשטח ישיר ממשקע שתן).
 
במקרים הקשים- צילום רנטגן לנוכחות אבן גדולה בתוך השלפוחית הכנסת קטטר שתן לשלפוחית בזמן הרדמה.
 
 
טיפול:
הטיפול הוא בהתאם לחומרת המצב:
בדלקת קלה של דרכי השתן בנוכחות קריסטלים ללא חסימה של יכולת ההשתנה הטיפול הוא תרופתי משולב עם הזנה מתאימה למניעת הווצרות קריסטלים.
 
בחסימה של דרכי השתן הטיפול הוא חירום וכולל הרדמה של החתול , פתיחת החסימה , השארת החתול במרפאה למשך 3ימים תחת אישפוז וטיפול רציף בעירוי נוזלים ,תרופות המקלות על יציאת השתן יחד עם קטטר השתן ומזון מיוחד העוזר להמיס את האבנים שנוצרו .
     
במקרים קשים מאד נדרש התערבות כירורגית בכדי להוציא את האבנים .
 
 
מניעת חזרתיות:
מתן מזון המכיל כמות נמוכה של מינרלים בסביבת חומציות המונעת את היווצרות האבן (על פי סוג האבן).
עידוד שתיה מרובה (מזון רטוב הוא צורה עקיפה למתן נוזלים ).
 
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמר: ד"ר זרצקי את עמיאל
 
                 
 
 ד'ר זרצקי את עמיאל מרפאות וטרינריות בע'מ   www.vetmed.co.il                               

צור קשר



לייבסיטי - בניית אתרים