הוספה / הסרה מרשימת תפוצה 
 
 
המאמר תורגם בחלקו מסימפוסיום הפדיאטרי לכלבים בחסות איאמס יוקונובה.
נערך בכנס ה-30 העולמי לחיות מחמד במאי 2005.
 
פרוטוקול חיסון כלבים
 
 
הקדמה
גורים-את רוב החיסונים יש להתחיל בגיל 6-8 שבועות ולחסן שוב כל 3 שבועות עד גיל 14 שבועות.
חיסון אינטראנזלי של בורדוטלה ניתן לתת בגיל מוקדם יותר- 3-4 שבועות.
חיסון כנגד לפטוספירה וכלבת אין לתת לפני גיל 12 שבועות
חיסון כנגד פרוו בגזעים מסויימים יש לתת פעם נוספת בגיל 17 שבועות.
ניתן לחסן כנגד מספר גורמים בו זמנית, אך אין לחסן בתדירות בעולה על פעם ב-3 שבועות.
 
בוגרים-כמעט כל החיסונים מצריכים בוסטר נוסף בגיל שנה.
 
נקבות להרבעה-לרב פרוטוקול של נקבות אלו יהיה זהה לכל כלב אחר. בנקבות בהן אין מידע וודאי לגבי היסטוריית חיסונים יש לבצע חיסון שבוע לפני ההרבעה.
באופן כללי לא ניתן להשתמש ברב החיסונים במהלך ההריון.
 
 
חלוקת החיסונים הקיימים: חיסוני ליבה וחיסוני בחירה
 
Non-core Vaccines
Core Vaccines
Measles
Distemper
Parainfluenza
Hepatitis (AdenovirusType 2)
Leptospira
Parvovirus
Bordetella
Rabies
Lyme's
 
Coronavirus
 
Giardia
 
 
 
חיסוני ליבה- מומלצים לכל הכלבים
1.Distemper- מומלץ MLV(modified live virus)-
·        גורים מתחת ל-16 שבועות: חיסון ראשון בגיל6-8 שבועות. חיסון נוסף כל 3 שבועות עד לגיל 12-14 שבועות.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: חיסון יחיד אפקטיבי. מומלץ חיסון נוסף 2-4 שבועות לאחר מכן.
·        בוגרים: בוסטר בגיל שנה ולאחר מכן חיסון כל 3 שנים.
   
2.Hepatitis- מומלץ MLV. שימוש ב-אדנו-2 בלבד.
·        גורים מתחת ל-16 שבועות: חיסון ראשון בגיל6-8 שבועות. חיסון נוסף כל 3 שבועות עד לגיל 12-14 שבועות.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: חיסון יחיד אפקטיבי. מומלץ חיסון נוסף 3-4 שבועות לאחר מכן.
·        בוגרים: בוסטר בגיל שנה ולאחר מכן חיסון כל 3 שנים.
 
3.Parvovirus- מומלץ MLV.
·        גורים מתחת ל-16 שבועות: חיסון ראשון בגיל6-8 שבועות. חיסון נוסף כל 3 שבועות עד לגיל 12-14 שבועות. בוירוס חי מומלץ לחסן עד לגיל 16-18 שבועות. בוירוס מומת חובה לחסן עד גיל זה. חיסון עד לגיל 18 שבועות מומלץ גם בכלבים מגזע דוברמן, רוטווילר ולברדורים.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: חיסון יחיד אפקטיבי. מומלץ חיסון נוסף 3-4 שבועות לאחר מכן. חיסון נוסף חובה בשימוש בוירוס מומת.
·        בוגרים: בוסטר עם וירוס מומת בגיל שנה ולאחר מכן חיסון כל 3 שנים.
 
4.Rabies- מומלץ שימוש בוירוס מומת. חיסון ע"פ חוקי המדינה.
 
חיסוני בחירה- מומלצים ע"פ חשיפה אישית של בע"ח.
1. Parainfluenza- מומלץ MLV (בהזרקה או אינטרא-נזאלי)
·        גורים מתחת לגיל 16 שבועות: חיסון ראשון 6-8 שבועות. חיסון נוסף כל 3 שבועות עד לגיל 12-14 שבועות.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: חיסון יחיד מספק הגנה.
·        בוגרים: בוסטר בגיל שנה ולאחר מכן חיסון כל 3 שנים.
 
      2. Leptospirosis- חיידק מומת (סרוברים שונים)
·        גורים מתחת לגיל16 שבועות: חיסון ראשון בגיל 12 שבועות ולאחר מכן חיסון נוסף בגיל 14-16 שבועות.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: שתי זריקות בהפרש של 2-4 שבועות.
·        בוגרים: יש לחסן לפחות אחת לשנה. באזורי חשיפה מוגברת ייתכן ויש ורך בחיסון אחת ל-6 חודשים.
 
     3. Bordetella- חיידק מומת (בהזרקה)
·        גורים מתחת לגיל 16 שבועות: חיסון ראשון בגיל 6-8 שבועות וחיסון שני בגיל 10-12 שבועות.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: שתי זריקות בהפרש של 2-4 שבועות.
·        בוגרים: יש לחסן אחת לשנה ובתדירות אף גבוהה מזה באזורי חשיפה.
        Boredetella- חיידק חי מוחלש (במתן אינטרא-נזאלי)
·        גורים מתחת לגיל 16 שבועות: ניתן לחסן כבר בגיל 3 שבועות. חיסון נוסף לאחר 6 שבועות.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: חיסון בודד מספק הגנה.
·        בוגרים: יש לחסן אחת לשנה ובתדירות אף גבוהה מזה באזורי חשיפה.
 
5.Coronavirus- MLV או וירוס מומת:
·        גורים מתחת לגיל 16 שבועות: חיסון ראשון 6-8 שבועות. חיסון נוסף כל 2-3 שבועות עד לגיל 12 שבועות.
·        גורים מעל גיל 16 שבועות: חיסון בודד מספק הגנה. חיסון נוסף מומלץ 2-4 שבועות לאחר הראשון. חיסון שני הכרחי בשימוש בוירוס מומת.
·        בוגרים: יש לחסן אחת לשנה.
 
 
בדיקת כייל נוגדנים- פרוצדורת החיסון איננה תהליך נטול תופעות לוואי. תופעות אלו נעות בין תגובת רגישות יתר מקומית באזור החיסון דרך תגובת רגישות מפושטת, חום גבוהה, חוסר נוחות, היווצרות של גידולים ואף מוות. עם זאת רב החיסונים הקיימים היום הם בעלי תגובתיות נמוכה והרב המוחלט של התגובות קלות וחולפות מעצמן.
עם זאת, בשל סיבה זו נראה כי מדידת כייל נוגדנים יכולה להוות תחליף נוח לחיסונים תדירים. לצערנו, בדיקה זו איננה קלה לביצוע. בנוסף לא קיימת סטנדרטיזציה לקביעת סף התנגודת.
ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לרווח את תדירות החיסונים ע"י בדיקת כייל וחיסון רק ע"פ המצב החיסוני הפרטני של החייה.
 
 
   
 
 
 
 
 ד'ר זרצקי את עמיאל מרפאות וטרינריות בע'מ   www.vetmed.co.il                               

צור קשר



לייבסיטי - בניית אתרים