השפעת הקשר בעלים-חית מחמד והקשר לקוח-וטרינר על הטיפול הניתן לחיות המחמד

מאת: Todd W. Lue, Debbie P. Pantenburg, Phillip M. Crawford מתוך אתר חיות וחברה

מחקר לאומי מקיף שנערך בארה"ב בשנת 2006 בחן את היחסים בין בעלים לחיות המחמד שלהם, ואת ההשפעה שיש ליחסים אלה על הטיפול הווטרינרי שחיות המחמד מקבלות.  בנוסף נבדקו עמדות ותפיסות של בעלי חיות מחמד לגבי וטרינרים וכן מודעות ורגישות למחיר לגבי צריכת מוצרים ושירותים וטרינריים. 

יחסי בעלי חיות מחמד - חיות מחמד ווטרינרים

שיטת המחקר כללה אוכלוסיה של 2000 נשאלים מרחבי ארה"ב, שהשיבו על סקרים טלפונים ושאלונים מקוונים. התוצאות מלמדות על הבדלים משמעותיים בטיפול בחיות מחמד כפונקציה של מאפיינים דמוגרפיים, חוזק הקשר עם חית המחמד ואיכות התקשורת עם הווטרינר. הממצאים מפורטים בהרחבה בליווי מסקנות והמלצות.

בשנת 2006 התארגן "כוח משימה", שכלל ספקים מתעשיית הבריאות של חיות מחמד, ספקי תרופות ונציגי איגודים הקשורים לתחום, במטרה לדון בדרכי מינוף אפשריות לענף בריאות חיות המחמד, ענף הנאבק בשירות הנתון בקיבעון ובהיענות נמוכה של בעלי החיות. הקבוצה בחנה את מידת נכונותו של הלקוח להעניק טיפול וטרינרי לחיות מחמד חולות או פצועות, וכן להתמיד בתוכניות בריאות קבועות, הכוללות בדיקות חוזרות, חיסונים, רפואת שיניים מונעת ומוצרים ושירותים נוספים. כוח המשימה כלל את AVMA (האיגוד הווטרינרי הרפואי האמריקאי), בית החולים לחיות בנפילד (Banfield), Bayer מוצרי בריאות, Fort Dodge Animal Health, Hills Pet Nutrition , Laboratories DEXX , Mars Symbioscience, Merial Ltd, הוועדה הלאומית לעניינים וטרינרים כלכליים, ,Novartis Animal Health Pfizer Animal Health ו-VCA בתי חולים לבעלי חיים. עד כה, לא נערך אף מחקר לאומי מקיף על אודות תפיסותיהם ועמדותיהם של צרכנים כלפי טיפול וטרינרי ומידת נכונותם לרכוש מוצרים ושירותים נלווים. כוח המשימה מינה צוות של BNResearch מפורטלנד לבצע מחקר לאומי על תפיסותיהם ועמדותיהם של בעלי חיות מחמד.  מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לחשוף מידע מפורט על היחסים בין בעלים לחיות המחמד שלהם ואת ההשפעה שיש ליחסים אלה על הטיפול הווטרינרי שחיות המחמד מקבלות. כמו כן, נבדקו עמדות ותפיסות של בעלי חיות מחמד לגבי וטרינרים וכן מודעות ורגישות למחיר לגבי צריכת מוצרים ושירותים וטרינריים.

שיטה המחקר נערך ב-4 שלבים. השלב הראשון (מאי 2006) כלל ראיונות עומק טלפוניים עם 135 נשאלים בעלי חיות מחמד, ונועד לסייע בעיצוב שאלון יעיל לשני השלבים הבאים של המחקר. בשלב השני (יוני 2006) התקיימו סקרים טלפוניים על מדגם אקראי של 600 בעלי כלבים וחתולים ברחבי ארה"ב, על מנת לספק תמונה מייצגת של משקי בית עם בעלי חיים ופרופיל דמוגרפי עדכני. 


השאלון נבנה ממספר מדדי הערכה:

יחסי לקוח-וטרינר  • רגישות למחיר מצד הלקוח • הקשר אדם-חיה בין הבעלים לחיית המחמד • פרופיל משק בית • נתונים דמוגרפיים לגבי משק הבית והנשאלים

בשלב השלישי (יוני 2006 עד יולי 2006), נערכו ראיונות טלפוניים עם 1400 בעלי חיות מחמד נוספים, אשר נשאלו אותן שאלות כמו בשלב 2. בשלב זה צורפו לנשאלים משקי בית ממוקדים בעלי כלבים וחתולים, כדי שהמדגם יכלול מספיק משיבים ויאפשר ניתוח של תת-אוכלוסייה מגוונת, המאופיינת על פי גיל, הכנסה, מספר חיות המחמד, סוג חיות המחמד ועוד. הנתונים משלב זה צורפו למידע שנאסף בשלב 2 ויוצרה דגימת מחקר כוללת של 2000 נשאלים. בשלב הרביעי (יוני 2006 עד יולי 2006), 755 מתוך 2000 הנשאלים הטלפוניים ענו על שאלון מקוון שעסק בסיכויי רכישת מוצרים ושירותים וטרינרים שונים. על ידי ניתוח המידע פותחה עקומת דרישה למוצרים ולשירותים הבאים: • תרופה למחלת לב טפילית (Heartworm disease) • מניעת פרעושים וקרציות • רפואת שיניים מונעת • שילוב של חיסונים מקובלים • בדיקות גופניות שגרתיות, הכוללות שילוב של מבדקים לצורך אבחנה  • עיקור וסירוס

נעשה שימוש במספר מבחנים סטטיסטיים לניתוח השאלונים. ערכים שלp<0.05 נחשבו מובהקים

ממצאים עיקריים
קשר חזק של הבעלים לחיית המחמד קשור לטיפול וטרינרי טוב יותר: בעלים החווים קשר חזק לחיות המחמד שלהם מחפשים טיפול וטרינרי ברמה גבוהה בהשוואה לבעלים החווים קשרים חלשים יותר. קשר חזק מוגדר על ידי התנהגויות מסוימות של הבעלים, הקשורות לרגשותיהם לחיות המחמד שלהם, לזמן שהם מבלים איתן, לפעילויות שהם עושים יחדיו ולגורמים נוספים המוסברים במחקר. ממצאי המחקר מלמדים כי בעלי חיות מחמד שהם בעלי קשר חזק מאוד לחיית המחמד שלהם נמצאים בסבירות גבוהה יותר למלא אחר הנחיות הווטרינר, על אף עלות הטיפול, בהשוואה לבעלים אחרים. בנוסף, הם יבקרו בתכיפות גבוהה יותר אצל הווטרינר ובסבירות גבוהה יותר לבקש ליישם טיפול מונע.

הזדמנויות לשיפור הטיפול הווטרינרי בחתולים:
לבעלי חיות מחמד יש, לרוב, קשר חזק יותר לכלב מאשר לחתול, ולכן הם ערניים יותר לצרכיו. עוצמת הקשר הגבוהה בין הבעלים לחיית המחמד מאופיינת בכך שהבעלים מחפש טיפול וטרינרי שרמתו גבוהה יותר. כך, בעלי כלבים מחפשים טיפול וטרינרי טוב יותר יחסית לבעלי חתולים. באופן כללי, לבעלי חתולים רמת השכלה גבוהה יותר בהשוואה לבעלי כלבים ולכן מהווים מועמדים מצוינים להבנת הצורך בטיפול רפואי. כמו כן, למרות שחתולים, לעומת כלבים, נבדקים באופן משמעותי פחות אצל וטרינרים, 75% מבעלי החתולים ציינו כי שקלו בדיקות שגרתיות לחתול. הדבר מהווה אפשרות פוטנציאלית לווטרינרים לתקשר טוב יותר עם בעלי חתולים ולהסביר להם על חשיבות ביקורו של החתול אצל הווטרינר לעתים תכופות יותר, ובכך לשפר את הטיפול שהחתול מקבל.  ממצאי המחקר מראים גם כי בבתים שבהם יש כלבים וחתולים (אחד או יותר מכל מין), חתולים מבקרים משמעותית פחות אצל הווטרינר לעומת כלבים. בזמן בדיקת הכלב המשפחתי על הצוות הווטרינרי להתרגל לשאול את הבעלים על אודות בעלי חיים אחרים הנמצאים בבית, ולהסביר לו על הצרכים הייחודיים לכל אחד מבעלי החיים.

רמת הטיפול הרפואי שמקבלת חיית המחמד קשורה למיומנויות תקשורת:

תקשורת שיוצר הווטרינר משחקת תפקיד מרכזי בעוצמת הקשר הנוצר בין הווטרינר לבין בעל חיית המחמד. לעוצמת הקשר השפעה ישירה על נאמנותו של בעל חיית המחמד לווטרינר, ולטיפול שחיית המחמד תקבל בסופו של דבר. אינדיקטורים עיקריים של קשר לקוח-וטרינר חזק מפורטים במחקר, וכוללים מיומנויות תקשורת של וטרינרים, אינטראקציה עם בעלי החיים ותפיסת הבעלים כי הווטרינרים מוכרים להם רק דברים שבעל החיים שלהם אכן צריך.  טיב ההסבר שנותן הווטרינר להמלצותיו משפיע על ערך הטיפול ואיכותו, כפי שהם נתפסים בעיני הבעלים. תוצאות הסקר חושפות את ההשפעה החיובית והחזקה של התקשורת והאינטרקציה עם בעל החיים על נכונות הלקוח למלא אחר הוראות הווטרינר. למעשה, סיבה עיקרית לאי-מילוי אחר הוראות הווטרינר הייתה תחושת הבעלים כי הטיפול המומלץ אינו הכרחי. רבים לא הצליחו להגדיר סיבה מסוימת לאי-מילוי אחר הוראות התוכנית הטיפולית.

החלטות לגבי טיפול וטרינרי שאינן קשורות לשיקולי עלות: בעלים המראים קשר חזק לחיית המחמד ידרשו טיפול ברמה גבוהה, יגלו פחות רגישות לעלות הטיפול וייטו יותר למלא אחר הוראות הווטרינר בהשוואה לבעלים אחרים. למרות שרוב בעלי חיות המחמד מודעים למחיר הטיפול הווטרינרי, רובם מציינים כי אין בכך למנוע מהם להעניק את הטיפול הנדרש. קיימת קבוצה קטנה של בעלי חיות מחמד הרגישים למחיר, המקבלים החלטות בהשפעת המחיר ולפעמים אינם מסיימים את הטיפול במלואו. דרישה למוצרים ושירותים הכלולים במחקר זה חושפת דפוס עקבי של אדישות של רבים מבעלי חיות המחמד למחירי מוצרים ושירותים הדרושים לטיפול בחיות המחמד.

בעלי חיים במשק הבית

דמוגרפיה של בעלי חיות מחמד: קרוב לשני שלישים (68%) מהנשאלים היו נשים. גיל החציון היה 43.4 שנים. רוב הנשאלים היו בעלי השכלה על-תיכונית. בהשוואה לכלל האוכלוסייה בארה"ב, למשקי בית עם בעלי חיים יש בדרך כלל ילדים מתחת לגיל 18. בעלי חיות מחמד היו, לרוב, אמידים מעט יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, עם הכנסה ממוצעת של 55,100$. משק בית עם בעלי חיים מנה 3 נפשות בממוצע (2.9).  לכ-6 מתוך 10 (59%) משקי בית עם חיית מחמד יש יותר מחיית מחמד אחת. במשקי בית עם כלבים, חתולים או שניהם יש 2.48 בעלי חיים בממוצע (1.346 כלבים ו-1.134 חתולים למשק בית). 77% מכלל משקי הבית עם כלב, חתול או שניהם מחזיקים כלב אחד או יותר, בעוד קצת יותר מחצי (53% ) מחזיקים יותר מחתול אחד. יותר בעלי כלבים מתגוררים בבתים פרטיים לעומת בעלי חתולים (86% לעומת 77% בהתאמה), בעוד יותר בעלי חתולים, לעומת בעלי כלבים, גרים בבניינים משותפים (19% לעומת 12% בהתאמה). רמת ההכנסה במשקי בית עם כלבים גבוהה מרמת ההכנסה במשקי בית עם חתולים ( 57,000$ לעומת 52,000$, בהתאמה). בממוצע, החתול מבוגר בחצי שנה מהכלב (5.9 שנים לעומת 5.5 שנים, בהתאמה).  בעבור 13% מהנשאלים, בעל החיים שנמצא ברשותם כעת הוא בעל החיים הראשון שהם מחזיקים. כלומר, ל-1 מתוך 8 בעלים ניסיון מועט או חוסר ניסיון בטיפול בכלב או חתול. תוצאות המחקר מראות כי גברים הם, לרוב, בעלים של חיית מחמד בפעם הראשונה. רוב בעלי החתולים הביאו את החתול "ממקור חופשי", ולקחו אותו מחברים או שהיה חתול משוטט, לעומת בעלי כלבים אשר רכשו אותם ממגדלים וסוכנויות אימוץ. עוד ניתן ללמוד מן המחקר כי 79% מבעלי החתולים לא שילמו כלל בעבור החתול, בהשוואה ל- 43% מבעלי הכלבים. בקרב המשלמים, ההוצאות היו, בממוצע, 105$ בעבור החתול ו- 320$ בעבור הכלב.  7 מתוך 10 נשאלים אמרו כי הם חולקים באחריות לטיפול בחיית המחמד עם מישהו נוסף בבית; מכלל הנשאלים, 51% חלקו אחריות שווה עם מישהו נוסף, בעוד 19% היו מטפלים יחידים. חלוקה בנטל מאפיינת בעלי כלבים, בעוד נשיאה בכל הנטל מאפיינת בעלי חתולים. ממצאים אלה מצביעים על כך, שבדרך כלל, רק אחד מהבעלים נמצא עם חיית המחמד בעת הביקור אצל הווטרינר. לכן, כדי להגדיל את התוצאות החיוביות, על הווטרינרים להבטיח כי כל האחראים לטיפול בחיית המחמד, כולל אלה שנעדרו מהביקור, יבינו היטב את הסיבות וההוראות של הטיפול המוצע.

פרופיל של בעלי כלבים וחתולים: במחקר זה נבחנו הבדלים בין בעלי כלבים לבעלי חתולים בתפיסתם ועמדתם לגבי טיפול רפואי לחיות המחמד שלהם. התוצאות מצביעות על הבדל גדול בטיפול הווטרינרי הניתן לחתולים לעומת הטיפול הניתן לכלבים. 

פרופיל של בעלי כלבים וחתולים: 

פרופיל של בעלי כלבים וחתולים: במחקר זה נבחנו הבדלים בין בעלי כלבים לבעלי חתולים בתפיסתם ועמדתם לגבי טיפול רפואי לחיות המחמד שלהם. התוצאות מצביעות על הבדל גדול בטיפול הווטרינרי הניתן לחתולים לעומת הטיפול הניתן לכלבים. 


בהשוואה לבעלי כלבים, מאפייניהם של בעלי חתולים הם:

• נשים • גרות לבד בבניין דירות • מאמצות לרוב חיה משוטטת • השכלה אקדמאית כלשהי • לקחה את החתול לווטרינר פעם אחת או כלל לא בשנה


בהשוואה לבעלי כלבים, מאפייניהם של בעלי חתולים הם:

• נשים • גרות לבד בבניין דירות • מאמצות לרוב חיה משוטטת • השכלה אקדמאית כלשהי • לקחה את החתול לווטרינר פעם אחת או כלל לא בשנה


בהשוואה לבעלי חתולים, מאפייניהם של בעלי כלבים הם:

• גברים • חלקו באחריות לטיפול בכלב • שילמו בעבור הכלב • השכלה אקדמאית נמוכה • לקחו את הכלב לווטרינר פעמיים או יותר בשנה


בהשוואה לבעלי חיות מחמד באופן כללי, מאפייניהם של בעלי כלב וחתול (אחד או יותר מכל מין) הם:

• נשים • משק בית עם ילדים • השכלה אקדמאית כלשהי • חולקות באחריות לטיפול בחיות המחמד

בהשוואה לבעלי חתולים, בעלי כלבים לקחו את כלבם לווטרינר בתדירות גבוהה יותר וגילו נכונות רבה לבצע את הוראות הווטרינר. בעלי חתולים נכונים פחות לשלם בעבור טיפול רפואי מומלץ, אלא אם הבינו בבירור את הצורך והתועלת. בעלים לקחו את כלבם לווטרינר 2.3 פעמים בממוצע בשנה, לעומת 1.1 פעמים בשנה בממוצע לחתול. חתולים, באופן משמעותי (72%) יותר מכלבים (42%) נבדקו על ידי וטרינרים פעם אחת או כלל לא בשנה. בעלי כלבים, לעומת בעלי חתולים, גילו נכונות רבה יותר לדרוש חיסונים (73% לעומת 55%, בהתאמה), בדיקות שגרתיות (67% לעומת 49%, בהתאמה) ורפואת שיניים מונעת (22% לעומת 9%, בהתאמה). כלבים, מבתים שבהם יותר מבעל חיים אחד, נבדקו על ידי וטרינר לעתים תכופות יותר בהשוואה לחתול מאותו משק בית. שליש מהחתולים ממשקי בית אלה (33%) לא ביקרו ביקור שנתי אצל הווטרינר לעומת 13% מהכלבים. מאחר וכ- 30% ממשקי הבית עם בעלי חיים מחזיקים חתול או כלב אחד או יותר, טמונה כאן הזדמנות מצוינת להגביר את הטיפול הווטרינרי בחתולים.  תוצאות המחקר מציעות מספר אסטרטגיות פוטנציאליות העשויות לשפר את ההיענות להמלצות לטיפול הווטרינרי. בבדיקת כלב המשפחה, על צוות המרפאה לעודד קביעת תור לכל חתול שחי בבית. ההצלחה בתחום זה תגבר ככל שיתמיד צוות המרפאה לשאול את הבעלים לגבי כל בעלי החיים שברשותם, לתעד את הנתונים, ולתזכר את הווטרינרים לקיים שיחות עתידיות על הנושא עם הבעלים.

הקשר בעלים-חיית מחמד

אינדיקטורים: לעוצמת הקשר בין הבעלים לחיית המחמד יש השפעה משמעותית על הטיפול שלו היא זוכה. נעשה שימוש בסדרת שאלונים על מנת לזהות את האינדיקטורים המזוהים ביותר עם קשר חזק או חלש בין הבעלים לחיית המחמד:


הזמן שבילו עם חיית המחמד: 

עוצמת הקשר בעלים-חיית מחמד קשור, בחלקו, לזמן שבו חיית המחמד נמצאת בתוך הבית ובאיזה חדרים מותר לה לשהות. בעלים עם עוצמת קשר חזקה לחיית המחמד החזיקו אותה בתוך הבית, והתירו לה להסתובב בכל חדרי הבית ו/או לישון בחדר השינה. חיות מחמד רבות (55%) בילו את מרבית זמנן בתוך הבית. רובן (70%) הורשו להסתובב בכל החדרים. מעט יותר מחצי (52%) ישנו בחדר השינה. הדבר בלט יותר בקרב הכלבים (56%) לעומת החתולים (46%). באופן לא מפתיע, התוצאות מראות כי קרוב לשליש מהחתולים (31%) ישנו "היכן שרצו". בעלים המבלים בממוצע זמן רב יותר עם חיית המחמד שלהם מאופיינים בקשר חזק יותר עם חיית המחמד, שהיא לרוב כלב, לרוב הן נשים, ולרוב מתגוררות במשק בית ללא ילדים.בעלי כלבים בילו 45.3 שעות שבועיות בממוצע עם כלבם, בהשוואה לבעלי חתולים, שבילו עמם רק 32 שעות שבועיות בממוצע. מעבר לערכים הממוצעים, חשוב לציין כי 40% מבעלי הכלבים בילו 30 שעות שבועיות ויותר עם כלבם, כאשר אחוז זהה של בעלי חתולים (40%) בילו פחות מ-10 שעות שבועיות עם החתול שלהם. נתון זה מעיד על עוצמת הקשר בין הבעלים לחיית המחמד, אך גם על כך שעלול להיגרם עיכוב באבחנה של בעיות בריאות בחתולים, בעיקר מפני שחתולים מסוגלים להסתיר מחלות ופציעות.

הבדלים בקשר בעלים-חיית מחמד בין בעלי כלבים לבעלי חתולים: 

בעלים המחזיקים בביתם כלב וחתול, אחד או יותר מכל מין, היו קשורים יותר לכלב מאשר לחתול (57% לעומת 19%, בהתאמה). ככלל, כלבים נתפסו כאוהבים וכמהנים יותר להיות בסביבתם. ילדים נקשרו יותר לכלבם בהשוואה לחתול שלהם. כלבים נתפסו יותר כחלק מהמשפחה וכמתאימים לה. גברים ובעלי חיות מחמד המתגוררים בגפם העדיפו באופן מובהק כלבים על פני חתולים, בהשוואה לנשים ולבעלי חיות מחמד מבתים שבהם 2 או יותר נפשות (66% לעומת 52% ו-75% לעומת 52%, בהתאמה). שתי הסיבות העיקריות שציינו בעלים להיותם קשורים יותר לכלב או לחתול היו מידת האינטראקציה של חיית המחמד עם בני הבית ומשך הזמן שהייתה ברשותם. התקשרות גבוהה יותר לכלבים נצפתה בכשליש מן הנשאלים (33%), אשר הסכימו כי חשוב לקחת את הכלב, יותר מאשר את החתול, לבדיקות וטרינריות שגרתיות. הס