השפעת הקשר בעלים-חית מחמד והקשר לקוח-וטרינר על הטיפול הניתן לחיות המחמד

מאת: Todd W. Lue, Debbie P. Pantenburg, Phillip M. Crawford מתוך אתר חיות וחברה

מחקר לאומי מקיף שנערך בארה"ב בשנת 2006 בחן את היחסים בין בעלים לחיות המחמד שלהם, ואת ההשפעה שיש ליחסים אלה על הטיפול הווטרינרי שחיות המחמד מקבלות.  בנוסף נבדקו עמדות ותפיסות של בעלי חיות מחמד לגבי וטרינרים וכן מודעות ורגישות למחיר לגבי צריכת מוצרים ושירותים וטרינריים. 

יחסי בעלי חיות מחמד - חיות מחמד ווטרינרים

שיטת המחקר כללה אוכלוסיה של 2000 נשאלים מרחבי ארה"ב, שהשיבו על סקרים טלפונים ושאלונים מקוונים. התוצאות מלמדות על הבדלים משמעותיים בטיפול בחיות מחמד כפונקציה של מאפיינים דמוגרפיים, חוזק הקשר עם חית המחמד ואיכות התקשורת עם הווטרינר. הממצאים מפורטים בהרחבה בליווי מסקנות והמלצות.

בשנת 2006 התארגן "כוח משימה", שכלל ספקים מתעשיית הבריאות של חיות מחמד, ספקי תרופות ונציגי איגודים הקשורים לתחום, במטרה לדון בדרכי מינוף אפשריות לענף בריאות חיות המחמד, ענף הנאבק בשירות הנתון בקיבעון ובהיענות נמוכה של בעלי החיות. הקבוצה בחנה את מידת נכונותו של הלקוח להעניק טיפול וטרינרי לחיות מחמד חולות או פצועות, וכן להתמיד בתוכניות בריאות קבועות, הכוללות בדיקות חוזרות, חיסונים, רפואת שיניים מונעת ומוצרים ושירותים נוספים. כוח המשימה כלל את AVMA (האיגוד הווטרינרי הרפואי האמריקאי), בית החולים לחיות בנפילד (Banfield), Bayer מוצרי בריאות, Fort Dodge Animal Health, Hills Pet Nutrition , Laboratories DEXX , Mars Symbioscience, Merial Ltd, הוועדה הלאומית לעניינים וטרינרים כלכליים, ,Novartis Animal Health Pfizer Animal Health ו-VCA בתי חולים לבעלי חיים. עד כה, לא נערך אף מחקר לאומי מקיף על אודות תפיסותיהם ועמדותיהם של צרכנים כלפי טיפול וטרינרי ומידת נכונותם לרכוש מוצרים ושירותים נלווים. כוח המשימה מינה צוות של BNResearch מפורטלנד לבצע מחקר לאומי על תפיסותיהם ועמדותיהם של בעלי חיות מחמד.  מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לחשוף מידע מפורט על היחסים בין בעלים לחיות המחמד שלהם ואת ההשפעה שיש ליחסים אלה על הטיפול הווטרינרי שחיות המחמד מקבלות. כמו כן, נבדקו עמדות ותפיסות של בעלי חיות מחמד לגבי וטרינרים וכן מודעות ורגישות למחיר לגבי צריכת מוצרים ושירותים וטרינריים.

שיטה המחקר נערך ב-4 שלבים. השלב הראשון (מאי 2006) כלל ראיונות עומק טלפוניים עם 135 נשאלים בעלי חיות מחמד, ונועד לסייע בעיצוב שאלון יעיל לשני השלבים הבאים של המחקר. בשלב השני (יוני 2006) התקיימו סקרים טלפוניים על מדגם אקראי של 600 בעלי כלבים וחתולים ברחבי ארה"ב, על מנת לספק תמונה מייצגת של משקי בית עם בעלי חיים ופרופיל דמוגרפי עדכני. 

השאלון נבנה ממספר מדדי הערכה:

יחסי לקוח-וטרינר  • רגישות למחיר מצד הלקוח • הקשר אדם-חיה בין הבעלים לחיית המחמד • פרופיל משק בית • נתונים דמוגרפיים לגבי משק הבית והנשאלים

בשלב השלישי (יוני 2006 עד יולי 2006), נערכו ראיונות טלפוניים עם 1400 בעלי חיות מחמד נוספים, אשר נשאלו אותן שאלות כמו בשלב 2. בשלב זה צורפו לנשאלים משקי בית ממוקדים בעלי כלבים וחתולים, כדי שהמדגם יכלול מספיק משיבים ויאפשר ניתוח של תת-אוכלוסייה מגוונת, המאופיינת על פי גיל, הכנסה, מספר חיות המחמד, סוג חיות המחמד ועוד. הנתונים משלב זה צורפו למידע שנאסף בשלב 2 ויוצרה דגימת מחקר כוללת של 2000 נשאלים. בשלב הרביעי (יוני 2006 עד יולי 2006), 755 מתוך 2000 הנשאלים הטלפוניים ענו על שאלון מקוון שעסק בסיכויי רכישת מוצרים ושירותים וטרינרים שונים. על ידי ניתוח המידע פותחה עקומת דרישה למוצרים ולשירותים הבאים: • תרופה למחלת לב טפילית (Heartworm disease) • מניעת פרעושים וקרציות • רפואת שיניים מונעת • שילוב של חיסונים מקובלים • בדיקות גופניות שגרתיות, הכוללות שילוב של מבדקים לצורך אבחנה  • עיקור וסירוס

נעשה שימוש במספר מבחנים סטטיסטיים לניתוח השאלונים. ערכים שלp<0.05 נחשבו מובהקים

ממצאים עיקריים

קשר חזק של הבעלים לחיית המחמד קשור לטיפול וטרינרי טוב יותר: בעלים החווים קשר חזק לחיות המחמד שלהם מחפשים טיפול וטרינרי ברמה גבוהה בהשוואה לבעלים החווים קשרים חלשים יותר. קשר חזק מוגדר על ידי התנהגויות מסוימות של הבעלים, הקשורות לרגשותיהם לחיות המחמד שלהם, לזמן שהם מבלים איתן, לפעילויות שהם עושים יחדיו ולגורמים נוספים המוסברים במחקר. ממצאי המחקר מלמדים כי בעלי חיות מחמד שהם בעלי קשר חזק מאוד לחיית המחמד שלהם נמצאים בסבירות גבוהה יותר למלא אחר הנחיות הווטרינר, על אף עלות הטיפול, בהשוואה לבעלים אחרים. בנוסף, הם יבקרו בתכיפות גבוהה יותר אצל הווטרינר ובסבירות גבוהה יותר לבקש ליישם טיפול מונע.

הזדמנויות לשיפור הטיפול הווטרינרי בחתולים:

לבעלי חיות מחמד יש, לרוב, קשר חזק יותר לכלב מאשר לחתול, ולכן הם ערניים יותר לצרכיו. עוצמת הקשר הגבוהה בין הבעלים לחיית המחמד מאופיינת בכך שהבעלים מחפש טיפול וטרינרי שרמתו גבוהה יותר. כך, בעלי כלבים מחפשים טיפול וטרינרי טוב יותר יחסית לבעלי חתולים. באופן כללי, לבעלי חתולים רמת השכלה גבוהה יותר בהשוואה לבעלי כלבים ולכן מהווים מועמדים מצוינים להבנת הצורך בטיפול רפואי. כמו כן, למרות שחתולים, לעומת כלבים, נבדקים באופן משמעותי פחות אצל וטרינרים, 75% מבעלי החתולים ציינו כי שקלו בדיקות שגרתיות לחתול. הדבר מהווה אפשרות פוטנציאלית לווטרינרים לתקשר טוב יותר עם בעלי חתולים ולהסביר להם על חשיבות ביקורו של החתול אצל הווטרינר לעתים תכופות יותר, ובכך לשפר את הטיפול שהחתול מקבל.  ממצאי המחקר מראים גם כי בבתים שבהם יש כלבים וחתולים (אחד או יותר מכל מין), חתולים מבקרים משמעותית פחות אצל הווטרינר לעומת כלבים. בזמן בדיקת הכלב המשפחתי על הצוות הווטרינרי להתרגל לשאול את הבעלים על אודות בעלי חיים אחרים הנמצאים בבית, ולהסביר לו על הצרכים הייחודיים לכל אחד מבעלי החיים.

רמת הטיפול הרפואי שמקבלת חיית המחמד קשורה למיומנויות תקשורת:

תקשורת שיוצר הווטרינר משחקת תפקיד מרכזי בעוצמת הקשר הנוצר בין הווטרינר לבין בעל חיית המחמד. לעוצמת הקשר השפעה ישירה על נאמנותו של בעל חיית המחמד לווטרינר, ולטיפול שחיית המחמד תקבל בסופו של דבר. אינדיקטורים עיקריים של קשר לקוח-וטרינר חזק מפורטים במחקר, וכוללים מיומנויות תקשורת של וטרינרים, אינטראקציה עם בעלי החיים ותפיסת הבעלים כי הווטרינרים מוכרים להם רק דברים שבעל החיים שלהם אכן צריך.  טיב ההסבר שנותן הווטרינר להמלצותיו משפיע על ערך הטיפול ואיכותו, כפי שהם נתפסים בעיני הבעלים. תוצאות הסקר חושפות את ההשפעה החיובית והחזקה של התקשורת והאינטרקציה עם בעל החיים על נכונות הלקוח למלא אחר הוראות הווטרינר. למעשה, סיבה עיקרית לאי-מילוי אחר הוראות הווטרינר הייתה תחושת הבעלים כי הטיפול המומלץ אינו הכרחי. רבים לא הצליחו להגדיר סיבה מסוימת לאי-מילוי אחר הוראות התוכנית הטיפולית.

החלטות לגבי טיפול וטרינרי שאינן קשורות לשיקולי עלות: בעלים המראים קשר חזק לחיית המחמד ידרשו טיפול ברמה גבוהה, יגלו פחות רגישות לעלות הטיפול וייטו יותר למלא אחר הוראות הווטרינר בהשוואה לבעלים אחרים. למרות שרוב בעלי חיות המחמד מודעים למחיר הטיפול הווטרינרי, רובם מציינים כי אין בכך למנוע מהם להעניק את הטיפול הנדרש. קיימת קבוצה קטנה של בעלי חיות מחמד הרגישים למחיר, המקבלים החלטות בהשפעת המחיר ולפעמים אינם מסיימים את הטיפול במלואו. דרישה למוצרים ושירותים הכלולים במחקר זה חושפת דפוס עקבי של אדישות של רבים מבעלי חיות המחמד למחירי מוצרים ושירותים הדרושים לטיפול בחיות המחמד.

בעלי חיים במשק הבית

דמוגרפיה של בעלי חיות מחמד: קרוב לשני שלישים (68%) מהנשאלים היו נשים. גיל החציון היה 43.4 שנים. רוב הנשאלים היו בעלי השכלה על-תיכונית. בהשוואה לכלל האוכלוסייה בארה"ב, למשקי בית עם בעלי חיים יש בדרך כלל ילדים מתחת לגיל 18. בעלי חיות מחמד היו, לרוב, אמידים מעט יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, עם הכנסה ממוצעת של 55,100$. משק בית עם בעלי חיים מנה 3 נפשות בממוצע (2.9).  לכ-6 מתוך 10 (59%) משקי בית עם חיית מחמד יש יותר מחיית מחמד אחת. במשקי בית עם כלבים, חתולים או שניהם יש 2.48 בעלי חיים בממוצע (1.346 כלבים ו-1.134 חתולים למשק בית). 77% מכלל משקי הבית עם כלב, חתול או שניהם מחזיקים כלב אחד או יותר, בעוד קצת יותר מחצי (53% ) מחזיקים יותר מחתול אחד. יותר בעלי כלבים מתגוררים בבתים פרטיים לעומת בעלי חתולים (86% לעומת 77% בהתאמה), בעוד יותר בעלי חתולים, לעומת בעלי כלבים, גרים בבניינים משותפים (19% לעומת 12% בהתאמה). רמת ההכנסה במשקי בית עם כלבים גבוהה מרמת ההכנסה במשקי בית עם חתולים ( 57,000$ לעומת 52,000$, בהתאמה). בממוצע, החתול מבוגר בחצי שנה מהכלב (5.9 שנים לעומת 5.5 שנים, בהתאמה).  בעבור 13% מהנשאלים, בעל החיים שנמצא ברשותם כעת הוא בעל החיים הראשון שהם מחזיקים. כלומר, ל-1 מתוך 8 בעלים ניסיון מועט או חוסר ניסיון בטיפול בכלב או חתול. תוצאות המחקר מראות כי גברים הם, לרוב, בעלים של חיית מחמד בפעם הראשונה. רוב בעלי החתולים הביאו את החתול "ממקור חופשי", ולקחו אותו מחברים או שהיה חתול משוטט, לעומת בעלי כלבים אשר רכשו אותם ממגדלים וסוכנויות אימוץ. עוד ניתן ללמוד מן המחקר כי 79% מבעלי החתולים לא שילמו כלל בעבור החתול, בהשוואה ל- 43% מבעלי הכלבים. בקרב המשלמים, ההוצאות היו, בממוצע, 105$ בעבור החתול ו- 320$ בעבור הכלב.  7 מתוך 10 נשאלים אמרו כי הם חולקים באחריות לטיפול בחיית המחמד עם מישהו נוסף בבית; מכלל הנשאלים, 51% חלקו אחריות שווה עם מישהו נוסף, בעוד 19% היו מטפלים יחידים. חלוקה בנטל מאפיינת בעלי כלבים, בעוד נשיאה בכל הנטל מאפיינת בעלי חתולים. ממצאים אלה מצביעים על כך, שבדרך כלל, רק אחד מהבעלים נמצא עם חיית המחמד בעת הביקור אצל הווטרינר. לכן, כדי להגדיל את התוצאות החיוביות, על הווטרינרים להבטיח כי כל האחראים לטיפול בחיית המחמד, כולל אלה שנעדרו מהביקור, יבינו היטב את הסיבות וההוראות של הטיפול המוצע.

פרופיל של בעלי כלבים וחתולים: במחקר זה נבחנו הבדלים בין בעלי כלבים לבעלי חתולים בתפיסתם ועמדתם לגבי טיפול רפואי לחיות המחמד שלהם. התוצאות מצביעות על הבדל גדול בטיפול הווטרינרי הניתן לחתולים לעומת הטיפול הניתן לכלבים. 

פרופיל של בעלי כלבים וחתולים: 

פרופיל של בעלי כלבים וחתולים: במחקר זה נבחנו הבדלים בין בעלי כלבים לבעלי חתולים בתפיסתם ועמדתם לגבי טיפול רפואי לחיות המחמד שלהם. התוצאות מצביעות על הבדל גדול בטיפול הווטרינרי הניתן לחתולים לעומת הטיפול הניתן לכלבים. 

בהשוואה לבעלי כלבים, מאפייניהם של בעלי חתולים הם:

• נשים • גרות לבד בבניין דירות • מאמצות לרוב חיה משוטטת • השכלה אקדמאית כלשהי • לקחה את החתול לווטרינר פעם אחת או כלל לא בשנה

בהשוואה לבעלי כלבים, מאפייניהם של בעלי חתולים הם:

• נשים • גרות לבד בבניין דירות • מאמצות לרוב חיה משוטטת • השכלה אקדמאית כלשהי • לקחה את החתול לווטרינר פעם אחת או כלל לא בשנה

בהשוואה לבעלי חתולים, מאפייניהם של בעלי כלבים הם:

• גברים • חלקו באחריות לטיפול בכלב • שילמו בעבור הכלב • השכלה אקדמאית נמוכה • לקחו את הכלב לווטרינר פעמיים או יותר בשנה

בהשוואה לבעלי חיות מחמד באופן כללי, מאפייניהם של בעלי כלב וחתול (אחד או יותר מכל מין) הם:

• נשים • משק בית עם ילדים • השכלה אקדמאית כלשהי • חולקות באחריות לטיפול בחיות המחמד

בהשוואה לבעלי חתולים, בעלי כלבים לקחו את כלבם לווטרינר בתדירות גבוהה יותר וגילו נכונות רבה לבצע את הוראות הווטרינר. בעלי חתולים נכונים פחות לשלם בעבור טיפול רפואי מומלץ, אלא אם הבינו בבירור את הצורך והתועלת. בעלים לקחו את כלבם לווטרינר 2.3 פעמים בממוצע בשנה, לעומת 1.1 פעמים בשנה בממוצע לחתול. חתולים, באופן משמעותי (72%) יותר מכלבים (42%) נבדקו על ידי וטרינרים פעם אחת או כלל לא בשנה. בעלי כלבים, לעומת בעלי חתולים, גילו נכונות רבה יותר לדרוש חיסונים (73% לעומת 55%, בהתאמה), בדיקות שגרתיות (67% לעומת 49%, בהתאמה) ורפואת שיניים מונעת (22% לעומת 9%, בהתאמה). כלבים, מבתים שבהם יותר מבעל חיים אחד, נבדקו על ידי וטרינר לעתים תכופות יותר בהשוואה לחתול מאותו משק בית. שליש מהחתולים ממשקי בית אלה (33%) לא ביקרו ביקור שנתי אצל הווטרינר לעומת 13% מהכלבים. מאחר וכ- 30% ממשקי הבית עם בעלי חיים מחזיקים חתול או כלב אחד או יותר, טמונה כאן הזדמנות מצוינת להגביר את הטיפול הווטרינרי בחתולים.  תוצאות המחקר מציעות מספר אסטרטגיות פוטנציאליות העשויות לשפר את ההיענות להמלצות לטיפול הווטרינרי. בבדיקת כלב המשפחה, על צוות המרפאה לעודד קביעת תור לכל חתול שחי בבית. ההצלחה בתחום זה תגבר ככל שיתמיד צוות המרפאה לשאול את הבעלים לגבי כל בעלי החיים שברשותם, לתעד את הנתונים, ולתזכר את הווטרינרים לקיים שיחות עתידיות על הנושא עם הבעלים.

הקשר בעלים-חיית מחמד

אינדיקטורים: לעוצמת הקשר בין הבעלים לחיית המחמד יש השפעה משמעותית על הטיפול שלו היא זוכה. נעשה שימוש בסדרת שאלונים על מנת לזהות את האינדיקטורים המזוהים ביותר עם קשר חזק או חלש בין הבעלים לחיית המחמד:

הזמן שבילו עם חיית המחמד: 

עוצמת הקשר בעלים-חיית מחמד קשור, בחלקו, לזמן שבו חיית המחמד נמצאת בתוך הבית ובאיזה חדרים מותר לה לשהות. בעלים עם עוצמת קשר חזקה לחיית המחמד החזיקו אותה בתוך הבית, והתירו לה להסתובב בכל חדרי הבית ו/או לישון בחדר השינה. חיות מחמד רבות (55%) בילו את מרבית זמנן בתוך הבית. רובן (70%) הורשו להסתובב בכל החדרים. מעט יותר מחצי (52%) ישנו בחדר השינה. הדבר בלט יותר בקרב הכלבים (56%) לעומת החתולים (46%). באופן לא מפתיע, התוצאות מראות כי קרוב לשליש מהחתולים (31%) ישנו "היכן שרצו". בעלים המבלים בממוצע זמן רב יותר עם חיית המחמד שלהם מאופיינים בקשר חזק יותר עם חיית המחמד, שהיא לרוב כלב, לרוב הן נשים, ולרוב מתגוררות במשק בית ללא ילדים.בעלי כלבים בילו 45.3 שעות שבועיות בממוצע עם כלבם, בהשוואה לבעלי חתולים, שבילו עמם רק 32 שעות שבועיות בממוצע. מעבר לערכים הממוצעים, חשוב לציין כי 40% מבעלי הכלבים בילו 30 שעות שבועיות ויותר עם כלבם, כאשר אחוז זהה של בעלי חתולים (40%) בילו פחות מ-10 שעות שבועיות עם החתול שלהם. נתון זה מעיד על עוצמת הקשר בין הבעלים לחיית המחמד, אך גם על כך שעלול להיגרם עיכוב באבחנה של בעיות בריאות בחתולים, בעיקר מפני שחתולים מסוגלים להסתיר מחלות ופציעות.

הבדלים בקשר בעלים-חיית מחמד בין בעלי כלבים לבעלי חתולים: 

בעלים המחזיקים בביתם כלב וחתול, אחד או יותר מכל מין, היו קשורים יותר לכלב מאשר לחתול (57% לעומת 19%, בהתאמה). ככלל, כלבים נתפסו כאוהבים וכמהנים יותר להיות בסביבתם. ילדים נקשרו יותר לכלבם בהשוואה לחתול שלהם. כלבים נתפסו יותר כחלק מהמשפחה וכמתאימים לה. גברים ובעלי חיות מחמד המתגוררים בגפם העדיפו באופן מובהק כלבים על פני חתולים, בהשוואה לנשים ולבעלי חיות מחמד מבתים שבהם 2 או יותר נפשות (66% לעומת 52% ו-75% לעומת 52%, בהתאמה). שתי הסיבות העיקריות שציינו בעלים להיותם קשורים יותר לכלב או לחתול היו מידת האינטראקציה של חיית המחמד עם בני הבית ומשך הזמן שהייתה ברשותם. התקשרות גבוהה יותר לכלבים נצפתה בכשליש מן הנשאלים (33%), אשר הסכימו כי חשוב לקחת את הכלב, יותר מאשר את החתול, לבדיקות וטרינריות שגרתיות. הסכמה זו רווחה יותר בגברים לעומת נשים (47% לעומת 27%, בהתאמה), ובקרב הורים לילדים לעומת אלה שאינם הורים (37% לעומת 26%, בהתאמה). יתרה מזאת, התקשרות עמוקה יותר לכלב תרמה לבריאותו של הכלב, שראה וטרינר פי 2 ויותר מחתול. ייתכן שהעובדה כי פי 4 ויותר מבעלי חיות המחמד הרגישו כי קל יותר לטפל בחתול מאשר בכלב (54% לעומת 12%), תרמה לאמונה שכלבים צריכים להיבדק אצל וטרינר לעתים תכופות יותר. חתולים מופלים לרעה בטיפול רפואי מכמה סיבות. בעלים סברו כי כלבים זקוקים לבדיקות רבות יותר מכיוון שהם מבלים יותר זמן בחוץ (36%) ומכיוון שהם בעייתיים יותר (31%) מחתולים. בעלים אף טעו לחשוב כי חתולים אינם חולים (11%) ויכולים לדאוג לעצמם (7%).

בעלים שהאכילו את חיית המחמד שלהם באוכל מיוחד:

כמחצית מבעלי הכלבים (55%) ומבעלי החתולים (45%) האכילו את חיית המחמד במזון מיוחד או איכותי (פרמיום), כולל מזון על פי מרשם, מזון ייעודי לגיל ודיאטת פרמיום. נמצאה קורלציה בין בעלים עם קשר חזק לחיית המחמד שלהם לבין תזונה איכותית. כלבים (%34) קיבלו מזון פרמיום באופן משמעותי יותר בהשוואה לחתולים (24%).

השפעת הקשר בעלים-חיית מחמד על טיפול וטרינרי:

בעלים שהפגינו קשר חזק לחיית המחמד חיפשו טיפול וטרינרי ברמה הגבוהה ביותר, היו רגישים פחות למחיר הטיפול והיו נכונים יותר למלא אחר הוראות הווטרינר בהשוואה לבעלים אחרים. בעלים עם קשר חזק לחיית המחמד (40%) לקחו אותה יותר לווטרינר בהשוואה לבעלים עם קשר חלש לחיית המחמד שלהם (2.1 ביקורים לעומת 1.5 ביקורים לשנה, בהתאמה).  בניגוד לתפיסתם של וטרינרים רבים כי הבעלים של חיות מחמד רגישים לעלות הטיפול, 76% מהבעלים אמרו כי "יוציאו כל סכום שנדרש על מנת לשמור על חיית המחמד שלהם בריאה". מספר בעלי הכלבים (80%) שהסכימו עם קביעה זו היה גדול משמעותית ממספר בעלי החתולים שהסכימו עמה (69%), ואנשים חסרי ילדים השיבו יותר תשובות חיוביות מאשר הורים לילדים (81% לעומת 71%). מעניין לציין שהנכונות להוציא כל סכום שהוא על טיפול וטרינרי ירדה ככל שההשכלה וההכנסה היו גבוהות יותר.  כמחצית מהבעלים (52%) אמרו כי "תמיד יעשו בדיוק מה שהווטרינר ממליץ, אפילו אם הטיפול כרוך בחוסר נוחות וגוזל זמן". למרבה ההפתעה, לא היה הבדל משמעותי בתחום זה בין בעלי כלבים לבעלי חתולים. בעלי חיות מחמד עם ילדים בבית הפגינו פחות הסכמה עם אמירה זו. בנוסף, הנטייה לעקוב אחר ההמלצות פחתה ככל שרמת ההשכלה של הבעלים עלתה. שוב, הדמוגרפיה של הבעלים שיעקבו אחר ההוראות של הווטרינר תואמת לאלה שהם בעלי קשר חזק לחיית המחמד שלהם. רוב הבעלים שלהם קשר חזק עם חיית המחמד שלהם (74% מבעלי החתולים ו 79% מבעלי הכלבים) היו נכונים לעשות כל מה שהווטרינר יגיד, ללא קשר למחיר.

מאפיינים של בעלים עם קשר חזק/חלש לחיית המחמד שלהם:

המחקר נועד לבחון אינדיקטורים, מאפיינים ופרופילים של בעלי חיות מחמד עם קשר חזק מאוד ו/או חלש מאוד לחיית המחמד. למרות שהפרופילים חשובים על מנת לתת שירות טוב יותר ללקוחות ולחיות המחמד, הוא לא נועד לקבוע סטריאוטיפ על הבעלים. בכל קבוצה דמוגרפית היו בעלים שהפגינו קשר חזק לחיית המחמד שלהם. 

בעלי כלבים עם קשר חזק לכלב המאפיינים הבאים: • נשים • שילמו בעבור הכלב • הכנסה לא גבוהה (40,000$ ומטה) • בעלים יחידים של הכלב • השכלה נמוכה (השכלה תיכונית או פחות מכך) • אין ילדים מתחת לגיל 18 בבית

לבעלי חתולים עם קשר חזק לחתול המאפיינים הבאים: • נשים • הכנסה לא גבוהה (40,000$ ומטה) • מגורים בדירה או בית כפרי • בוגרות קולג'

לבעלי כלבים עם קשר חלש לכלב המאפיינים הבאים: • גברים • לקחו את הכלב ממשפחה או חברים (שילמו מעט או בכלל לא) • הכנסה גבוהה יותר (60,000$ ומעלה) • יותר משכילים (השכלה על-תיכונית ומעלה)  • מגורים בבית פרטי • חיים עם 3 אנשים או יותר בבית

לבעלי חתולים עם קשר חלש לחיית המחמד המאפיינים הבאים: • גברים • שילמו מעט (100$ ומטה) או בכלל לא בעבור החתול • הכנסה גבוהה יחסית (80,000$ ומעלה) • יש ילדים מתחת לגיל 18 בבית • מגורים בבית פרטי • משק בית עם 3 אנשים או יותר

גישות כלפי טיפול וטרינרי

ביקורים אצל הווטרינר: כאשר בעלים נשאלו לסיבת ביקורם האחרון אצל הווטרינר, חיסונים הייתה הסיבה העיקרית לכלבים (42%) וחתולים (39%). בדיקות שגרתיות היוו סיבה נוספת (21%). כלבים הובאו למרפאה בשל פציעות הרבה יותר מחתולים, ואילו חתולים הובאו יותר למרפאה למטרות עיקור וסירוס. כאשר בעלי חיות מחמד נשאלו על מוצרים נוספים ושירותים שקיבלו במרפאה בזמן הביקור, חיסונים היו המוצר העיקרי שהוזכר על ידי הבעלים. למרות שבדיקות נערכו בזמן הטיפול בחיית המחמד (חיסון, עיקור/ סירוס, טיפול בשל מחלה או פציעה), פחות מ-1 מתוך 10 נשאלים ציין כי חיית המחמד שלו עוברת בדיקה. ייתכן שממצא זה נובע מהתייחסות לבדיקה כאל שירות נפרד או מכך שהווטרינר לא הסביר כי במהלך הטיפול בוצעה גם בדיקה. הממצאים מלמדים על חשיבות מתן הסבר על מגוון השירותים הניתנים במרפאה ועל הדגשת חשיבות הבדיקה הגופנית על ידי הווטרינרים.

נאמנות בעלי חיות מחמד לווטרינר: בעלי חיות מחמד טיפוסיים התמידו בטיפול אצל וטרינר קבוע במשך 5.6 שנים. כ-3 מתוך 10 (28%) נשארו עם הווטרינר שלהם למעלה מ-10 שנים. קרוב לשני שליש (63%) מהנשאלים ציינו כי ירצו להישאר בטיפול אותו ווטרינר גם אם יעברו לגור במרחק 45 דקות נסיעה ממנו. בעלים אלה היו פחות משכילים יחסית (השכלה תיכונית ומטה), ללא ילדים מתחת לגיל 18 בבית, הפגינו קשר חזק לחיית המחמד ולא היו רגישים למחיר. למרות שרוב הלקוחות נאמנים לווטרינר, כמעט 4 מתוך 10 (38%) ציינו כי יוכלו להחליף בקלות וטרינר. כשליש (32%) מהבעלים הלכו לווטרינר אחר בנוסף לזה הקבוע. 20% מבעלי החתולים המחזיקים בחתול אחד הולכים ליותר מווטרינר אחד. בעלי מספר חיות מחמד, נשים ובעלי השכלה אקדמאית נטו אף הם לטפל בחיות המחמד אצל מספר וטרינרים. הממצאים מדגישים את אי-הנאמנות של חלק מהלקוחות ואת הצורך לא לקחת אף לקוח כמובן מאליו.

חשיבות הקשר לקוח-וטרינר: ממצאי המחקר מלמדים כי מיומנויות התקשורת של הווטרינר מהוות גורם מפתח לקשר חזק בין בעלי חיות המחמד לווטרינר. הקשר לקוח-וטרינר מוגדר כקשר מוחשי בין הבעלים לווטרינר הנוצר כתוצאה מההתנסות שעבר הבעלים עם הווטרינר, על סמך מיומנותו התקשורתית של הווטרינר, האינטראקציה עם חיית המחמד ויכולתו של הווטרינר ללמד את הבעלים על צרכיה. 

האינדיקטורים העיקריים לקשר חזק או חלש בין בעלי חיות מחמד לווטרינר הם: • כמות המידע שמספק הווטרינר על הטיפול הנכון בחיית המחמד • תקשורת עם הלקוח • תפיסה כי הווטרינר מוכר ללקוחות רק מה שחיית המחמד אכן צריכה • אינטראקציה עם החיות המטופלות

ללקוחות בעלי דעות חיוביות בנושאים אלה, יש קשר חזק אל הווטרינר והם נאמנים יותר. ללקוחות אלה נטייה גבוהה יותר שלא להחליף את הווטרינר גם אם יעברו לגור במרחק של עד 45 דקות נסיעה ממנו, וגם לא בעבור קבלת טיפול זול יותר. ומעל הכל, לקוחות אלה נוטים יותר, באופן משמעותי, למלא אחר המלצות הרופא, ללא תלות במחיר. המרכיב הקריטי והחשוב ביותר בקשר לקוח-וטרינר חזק הוא התקשורת, אשר לה השפעה אדירה על איכות הטיפול. לקוחות הסבורים כי הווטרינר מתקשר איתם היטב מרגישים כי הם מקבלים די מידע לגבי הטיפול בחיית המחמד, נוטים לקשר חזק עם הווטרינר. קרוב ל-7 מתוך 10 (69%) מהבעלים עם קשר חזק לווטרינר ציינו כי תמיד ימלאו אחר הוראותיו. בעלי כלבים עם קשר חזק לווטרינר נטו, באופן משמעותי, למלא אחר הוראותיו (84%), בהשוואה לבעלי קשר חלש אליו (48%).

חשיבות התקשורת שבין הווטרינר לחיות המחמד לגבי הטיפול שהן מקבלות: כמעט כל הבעלים (98%) הסכימו כי הווטרינר שלהם מתקשר מצוין עם חיית המחמד שלהם. עם זאת, המחקר כלל מספר שאלות שנועדו לקבוע האם לצורות תקשורת אחרות עם הלקוח יש השפעה על איכות הטיפול שתקבל חיית המחמד.  תוצאות המחקר מצביעות על קשר ישיר בין תפיסת הלקוח את איכות התקשורת מצד הווטרינר לבין נטייתו למלא אחר המלצותיו. על פי תוצאות המחקר, מחיר הטיפול לא היווה מכשול עיקרי במניעת טיפול מומלץ על ידי הווטרינר. תחת זאת, בלבול, אי-ודאות ואי-הבנה שיחקו תפקיד גדול יותר בחוסר ההיענות של הלקוח.  בעלים ציינו כסיבה עיקרית (30%) לאי-מילוי הוראות הטיפול של הווטרינר את הרגשתם שהטיפול המוצע לא היה הכרחי. בקרב בעלי חתולים, קרוב לחצי (47%) לא ראו סיבה לעקוב אחר הוראות הרופא. 2 מתוך 10 בעלים בקירוב (19%) לא סיפקו סיבה מיוחדת להימנעותם מהטיפול. ככל הנראה, ללקוחות רבים חסר מידע מספק כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בעבור חיית המחמד שלהם. ייתכן כי רבים מהם אינם מבינים את חשיבות הטיפול או את ערכו. אי ודאות והיעדר ערך הם בעלי משקל כבד הרבה יותר בהשוואה למחיר. 7 מתוך 10 בעלים בקירוב (71%), שסברו כי הווטרינר שלהם מתקשר איתם בצורה טובה, מילאו אחר הוראותיו. המספר ירד משמעותית (51%) בקרב לקוחות של וטרינרים שלא תקשרו בצורה טובה. ממצא זה מדגים כי תקשורת טובה עשויה להגדיל ב-40% את מספר הלקוחות שימלאו אחר ההוראות. ההבדל בציות היה אף גדול יותר בקרב לקוחות שסברו כי הווטרינר מוכר להם רק מוצרים ושירותים הכרחיים לעומת לקוחות שלא סברו כך.

פוטנציאל לשיפור הטיפול שמקבלות חיות המחמד: במהלך הסקר הטלפוני השיבו הנשאלים על שאלות לגבי הפוטנציאל לרכוש או לקבל מוצרים או שירותים וטרינריים. התוצאות הראו כי כאשר מציעים להם, כמעט 90% מבעלי חיות המחמד ירכשו 4 מתוך 5 המוצרים המוצעים. שיעורים אלה גדולים באופן משמעותי מרמת השימוש או הקבלה הנוכחית של מוצרים או שירותים אלה.  כאשר נשאלו על עריכת בדיקות גופניות קבועות לחיות המחמד שלהם, כמעט 9 מתוך 10 (86%) מבעלי הכלבים ו- 8 מתוך 10 מבעלי החתולים (76%) ציינו כי שקלו לערוך להם בדיקות שנתיות. הממצא מוכיח את הפער העמוק בין בעלי חיות מחמד ששוקלים לערוך בדיקות לבין אלה אשר מבצעים בדיקות בפועל, במיוחד בעלי חתולים.  על מנת להעריך את הפוטנציאל של בעלי חיות מחמד לרכוש או לקבל את המוצרים או השירותים, נתבקשו הנשאלים להשיב האם אי פעם שקלו לקבל אחד מן הבאים: • תרופה למחלת לב טפילית (Heartworm disease ) • תכשירים למניעת פרעושים וקרציות • טיפולי שיניים מונעים • חיסונים נגד מספר מחלות • בדיקות גופניות שגרתיות

בעלי חיות מחמד שביקשו לקבל טיפולי רפואת שיניים מונעת היו גבוהים ב-64% מאלה אשר שקלו זאת בעבר. נתון זה מרמז כי אם וטרינרים יציעו, ימליצו ויסבירו בבהירות על אודות השירותים, בעלי חיות מחמד רבים יותר ישקלו זאת ברצינות וירכשו אותם.

השפעת המחיר על טיפול וטרינרי מודעות ורגישות למחיר מצד הבעלים: בהתבסס על תשובות ועמדות שכיחות לגבי קבוצת משתנים, בוצע ניתוח אשכולות ששימש לסיווג בעלי חיות מחמד לקבוצות הומוגניות של "רגישות למחיר", כדלקמן: חוסר מודעות למחיר (38%), מודעות למחיר (43%), רגישות למחיר (19%). בעוד שהלא מודעים למחיר מוכנים לרכוש טיפול במנותק מהמחיר, המודעים למחיר לוקחים בחשבון את מחיר הטיפול בעת קבלת ההחלטות. קבוצת המודעים למחיר נחלקה כמעט באופן שווה בין בעלי חיות מחמד אשר תמיד ממלאים אחר הוראות הווטרינר לבין כאלה שלא תמיד ממלאים אחריהן. בעלים הרגישים למחיר מודאגים יותר מהמחיר, ולא תמיד יכולים להרשות לעצמם טיפול וטרינרי. מאחר שקבוצות בעלי המודעות למחיר וחסרי המודעות למחיר היו זהות בהסכמתן להוציא כל סכום על בריאות חיית המחמד, הן אוחדו לקבוצה אחת של "מודעים למחיר". רוב הבעלים (81%) היו "מודעים למחיר", והשאר (19%) היו "רגישים למחיר".  על אף ששתי הקבוצות (מודעים למחיר ורגישים למחיר) עודכנו לגבי מחיר הטיפול, הבעלים בקבוצת המודעים למחיר היו נכונים יותר להוציא "כמה שיידרש" כדי לשמור על בריאות חיית המחמד. למרות שבעלים רגישים למחיר דאגו יותר בקשר אליו, 2 מתוך 3 בקירוב (68%) הסכימו עדיין להוציא כל סכום למען בריאות חיית המחמד. בעלים מודעים למחיר נתנו עדיפות גבוהה יותר לטיפולים הווטרינריים הנדרשים עבור חיות המחמד שלהם, ונטו יותר מפי 4 לעומת קבוצת הרגישים למחיר להתמיד במילוי הוראות הווטרינר ללא תלות במחיר (49% מול 11%, בהתאמה). לבעלים מודעים למחיר היה, לעתים קרובות, קשר חזק יותר עם הווטרינר שלהם, בהשוואה לבעלים רגישים למחיר (48% לעומת 18%, בהתאמה). הסבר חלקי לתופעה נעוץ בכך שבעלים המודעים למחיר מביאים את חיות המחמד שלהם לווטרינר 31% יותר מאשר בעלים רגישים למחיר (ממוצע של 2.1 ביקורים שנתיים לעומת 1.6 ביקורים שנתיים, בהתאמה). גורם חשוב נוסף הוא ההכנסה השנתית הגבוהה יותר של בעלים מודעים למחיר ואשר תומכים בפחות אנשים, בהשוואה לקבוצת הרגישים למחיר (חציון של 58,900$ לעומת 48,000$,ו- 2.9 מול 3.3 אנשים, בהתאמה).

בהשוואה לבעלים רגישים למחיר, מאפייני הבעלים המודעים למחיר הם: • אחריות משותפת לטיפול בחיית מחמד • משק בית ללא ילדים • הכנסה שנתית של 40,000$ ומעלה • מגורים בבית פרטי • קשר חזק בעלים-חיה  • לקחו את חיית המחמד לווטרינר בשנה החולפת

בהשוואה לבעלים מודעים למחיר, מאפייני הבעלים הרגישים למחיר הם: • נשים • מספר חיות מחמד  • יותר חיות מחמד מהממוצע • לא שילמו בעבור חיית המחמד • משק בית עם ילדים • מגורים בדירה • לא לקחו אף חיה לווטרינר בשנה החולפת

כמה מוכנים הבעלים לשלם בעבור הצלת חייה של חיית המחמד: כמעט 2 מתוך 10 (17%) מהבעלים ישלמו כל סכום כדי להציל את חייה של חיית המחמד שלהם, בהנחה שהיא תתאושש ותחזור לחיים מלאים. בעלים מודעים למחיר היו מוכנים להצהיר זאת פי 2.5 פעמים יותר מבעלים רגישים למחיר (20% לעומת 8%, בהתאמה). הסכום הממוצע שבעלים יהיו מוכנים לשלם על טיפול בחיית המחמד שלהם היה גבוה באופן משמעותי יותר בעבור כלבים (2,021$) לעומת חתולים (970$). סכומים אלה עלו בהתאם להכנסה, לתדירות הביקורים אצל הווטרינר ובקרב בעלים שרכשו את חיית המחמד שלהם. עם זאת, במנותק מגובה ההכנסה, בעלים עם קשר חזק לחיית המחמד ישלמו פי 3 יותר מבעלים עם קשר חלש (2,428$ לעומת 820$, בהתאמה).

תפיסת היכולת הכלכלית וההשפעה על הטיפול הווטרינרי: בעלים רבים מסכימים עם הקביעה כי "טיפולים וטרינריים מאוד יקרים" (62%). אלה שהסכימו במיוחד עם קביעה זו היו, לרוב, נשים עם הכנסה שנתית של 40,000$ ומטה. בעלי חיות מחמד עם קשר חלש לווטרינר הסכימו עם משפט זה יותר מבעלים עם קשר חזק לווטרינר (73% לעומת 49%, בהתאמה). 3 מתוך 10 בעלים בקירוב (29%) ציינו כי לא יכלו לממן טיפולים וטרינריים פעם אחת או יותר בעבר. מכיוון שתקשורת טובה מעצבת את הערך הנתפס והסבירות למלא אחר ההוראות, תוצאות אלה מדגישות את חשיבות הענקת הסברים ברורים לגבי טיפולים שונים מצד הווטרינרים. 

לבעלים שציינו כי הם חסרי יכולת כספית המאפיינים הבאים: • לפחות כלב וחתול אחד • לא שילמו בעבור חיית המחמד • משק בית עם ילדים • משכורת שנתית של 40,000$ ומטה • קשר לקוח-וטרינר חלש • רגישות למחיר

בעלים שמבקשים הצעת מחיר מקדימה על הטיפול רפואי: המחיר הנתפס של טיפול וטרינרי הוא, קרוב לודאי, הגורם המרכזי לכך שכמעט מחצית (49%) מהבעלים אמרו שהם מבקשים הצעת מחיר לפני ההחלטה על טיפול רפואי. בעלים ממשקי בית עם ילדים והכנסה שנתית נמוכה נטו יותר לברר לגבי מחירים לפני טיפול. בעלי כלבים עם קשר בעלים-חיה חלש או קשר לקוח-וטרינר חלש שאלו על מחיר לעתים תכופות יותר לעומת בעלי כלבים עם קשר בעלים-חיה חזק או קשר לקוח-וטרינר חזק (52% לעומת 43% ו- 56% לעומת 39%, בהתאמה). בעלים רגישים למחיר ביררו לגבי מחיר כמעט פי 2 מבעלים מודעים למחיר (79% מול 43%, בהתאמה).

בירור מחירים טלפוני 15% מבעלי חיות מחמד אמרו כי תמיד, או תכופות, הם מתקשרים לווטרינר כדי לברר מחירי מוצרים או שירותים. לבעלים שעורכים סקר מחירים טלפוני המאפיינים הבאים: • מספר בעלי חיים  • משק בית עם ילדים • הכנסה שנתית של 40,000$ ומטה • קשר לקוח-וטרינר חלש • רגישות למחיר

בירור מחירים באינטרנט מעט יותר מ-1 מתוך 10 (12%) מהבעלים אמרו כי הם תמיד, או תכופות, משתמשים באינטרנט לבירור מחירי טיפולים וטרינריים. רובם (61%) מעולם לא השתמשו באינטרנט לבירור מחירי טיפולים וטרינריים. למבררים מחירים באינטרנט המאפיינים הבאים: • מספר בעלי חיים  • בעלי כלבים • שילמו בעבור חיית מחמד אחת או יותר  • בעלי כלבים עם קשר לקוח-וטרינר חזק • רגישים למחיר • אקדמאים  • הכנסה שנתית של 80,000$ ומעלה

סקר מחירי מוצרים ושירותים שלושת המוצרים והשירותים העיקריים שלגביהם חיפשו בעלים הצעות מחיר בטלפון או באינטרנט נחשבים מוצרי צריכה (לדוגמה, חיסונים, תכשירים, תרופות ועוד). עם זאת, לא כל בעלי חיות המחמד מחשיבים אותם כמוצרים. במספר מקרים הם סברו כי וטרינרים מקנים ערך מוסף למוצר או לשירות והעדיפו לרכוש אותם ישירות ממנו, אפילו במחיר גבוה יותר.

החלטות רפואיות שאינן מבוססות רק על מחיר: פחות ממחצית (48%) מבעלי חיות המחמד הסכימו כי כאשר אפשרי, הם יעדיפו טיפול רפואי זול. בעלי חתולים הסכימו באופן משמעותי יותר עם קביעה זו בהשוואה לבעלי כלבים (53% לעומת 44%). לבעלים הטיפוסי לבחור בטיפול זול המאפיינים הבאים: • משק בית עם ילדים • הכנסה שנתית של 40,000$ ומטה • נשים • קשרי בעלים-חיה או לקוח-וטרינר חלשים.

חשיבות הקשר לקוח-וטרינר מודגם בעובדה ש-70% מבעלי חיות מחמד אמרו כי יישארו עם הווטרינר שלהם אפילו אם קיים וטרינר זול יותר. אחוז זה עלה ל 89% בקרב בעלים עם קשר לקוח-וטרינר חזק. לבעלים שבסבירות גבוהה להישאר עם הווטרינר שלהם המאפיינים הבאים: • בעלי כלבים • גברים • משק בית עם ילדים • הכנסה שנתית של 40,000$ ומעלה • מודעים למחיר • קשר בעלים-חיה חזק

דרישה למוצרים ושירותים סקירה כללית: בעלים ענו על סקר טלפוני שבו הוצגו להם תצורות אלטרנטיביות של 6 מוצרים או שירותים (חיסונים, תרופה למחלת לב טפילית, תכשירים נגד קרציות ופרעושים, טיפולי שיניים, סירוס ובדיקות גופניות שגרתיות). הם נשאלו באיזו סבירות הם ירכשו כל אלטרנטיבה. מהנתונים הופקו עקומות דרישה, שהראו את אחוז הבעלים שיקנו כל תצורה בנקודות מחיר שונות. 

לעקומות הדרישה של אחוז הבעלים שיקנו כל מוצר או שירות במחירים השונים הייתה צורה זהה. בכולן היה שיפוע תלול במחירים הנמוכים וקו ישר באזור המחירים הממוצעים. "היישור" הוא מדד לאדישות למחיר, ומציע שבעלים רבים יהיו מוכנים לרכוש כל טיפול למרות המחיר.

בעלים המעדיפים לקנות ישירות מהווטרינר: התוצאות מציעות כי בעלים יעדיפו לקחת את חיית המחמד לטיפול מקיף הכולל חיסונים, תרופה למחלת לב טפילית, טיפול נגד פרעושים וקרציות ועיקור או סירוס, מאשר לרכוש מוצרים או שירותים ממקור זול יותר, כגון אינטרנט, תחנות חיסון או מרפאות עיקור וסירוס. לכל תסריט, בכל נקודת מחיר, אחוז הבעלים הגבוה ביותר בחר ברכישה ישירות מן הווטרינר. בנוסף, בכל רמה של דרישה, המחיר שבעלים היו מוכנים לשלם היה גבוה יותר כאשר המוצרים או השירותים סופקו על ידי וטרינרים.

מודעות וחינוך יכולים להגדיל את הערך הנתפס והדרישה: חלק מהבעלים נראו אובדי עצות מול כמה הצעות לבדיקות גופניות שהם לא ממש הבינו. בהינתן אופציות שלא הוסברו, חלק מהבעלים בחרו לדבוק ב"בסיס", ולשלם יותר בעבור בדיקות שנתיות הכוללות פחות בדיקות. באמצעות עבודת הסברה טובה יותר של הווטרינרים על החשיבות של פרוצדורות בדיקה יסודיות, וטרינרים עשויים להגדיל את איכות הטיפול שניתן ואת הכנסתם.

תדירות הטיפול: לאורך הזמן, תעשיית חיות המחמד הצליחה לחנך בעלים רבים כי על כלבים וחתולים להיבדק לפחות פעם בשנה, אם לא פעמיים. בעלי חיות מחמד לא אקדמאים, או שהכנסתם השנתית היא 40,000$ ומטה, מזמנים אפשרות גדולה ביותר להגדלת תדירות ביקוריהם לפעמיים בשנה. 

מנגד, בעלים רבים לא היו מודעים לכך שבעל החיים שלהם צריך לקבל טיפול שיניים באופן סדיר. במחקר, בעלים בחרו, לעתים קרובות, את אופציית טיפול השיניים שמחייבת תדירות ביקורים נמוכה (למשל, הערכת מצב פעם ב-4 שנים). במציאות, בעלים מעטים מביאים את חיית המחמד לטיפול שיניים כלשהו. לפיכך, לגרום ליותר בעלים להביא את חיות המחמד שלהם ולו לטיפול בלתי סדיר יהווה שיפור. מאחר שלהורדת מחירים תהיה השפעה קטנה על מאמצי השכנוע לבצע טיפולי שיניים באופן תדיר יותר, התעשייה והווטרינרים צריכים להמשיך ולהתרכז במאמצים ללמד בעלי חיות מחמד את יתרונותיו של ניקוי שיניים שנתי ובדיקות גופניות פעמיים בשנה.

בדיקות דם לפני ניתוח: עבור טיפול שיניים מונע ועיקור או סירוס, בעלי חיות מחמד בחרו לרוב באופציה שכללה אנליזה המטולוגית וביוכימית לפני ניתוח, גם בעלות גבוהה יותר. ממצאים אלה מרמזים שכדאי לכלול בדיקת דם כוללת טרם הניתוח, ולא רק להציע אותה כאופציה.

ניהול כאב לפני עיקור או סירוס, במהלכו ואחריו: הבעלים בחרו באופן קבוע תצורות של עיקור או סירוס שכללו מתן משככי כאבים לפני הטיפול, במהלכו ואחריו, על פני תצורות שלא כללו בקרת כאב. עם זאת, הם היו פחות נלהבים כשנתבקשו לתת תרופות נגד כאבים בבית, לאחר ניתוח. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות הכללת משככי כאבים לפני הניתוח, במהלכו ואחריו, כחלק אינטגרלי ממנו. שיחה עם הבעלים על הנושא, כדי להבטיח שחיית המחמד לא תסבול מכאבים בבית החולים ובבית, היא קריטית.

דרישה למוצרים ושירותים הייתה גבוהה יותר לכלבים מאשר לחתולים: התוצאות אישרו כי בעלי חיות מחמד נטו בעקביות לרכוש יותר מוצרים ושירותים וטרינריים לכלבים מאשר לחתולים. הפער הגדול ביותר שנצפה לגבי המוצרים והשירותים שנבדקו היה בתרופות למחלות לב, בדיקות וחיסונים. הגברת המודעות והבנת חשיבות השירותים הווטרינריים לכל חיות המחמד יסייעו לצמצם את הפער בטיפול, בעיקר בעבור חתולים.

מסקנות והמלצות  בעלים עם קשר חזק במיוחד לחיות המחמד לקחו אותן לווטרינר לעתים תכופות יותר, נטו למלא אחר המלצות הווטרינר במנותק מהמחיר ונטו לחפש טיפולים מונעים. החלטות רפואיות לא התקבלו בהכרח על בסיס ההכנסה השנתית אלא יותר על בסיס מידת ההתקשרות לחיית המחמד ולאור הבנת החשיבות והערך של המלצות הווטרינר. על הווטרינר להכיר התנהגויות של בעלים או לקבל משובים המלמדים על חוזק הקשר בעלים-חיה, כדי להבין טוב יותר את הסיטואציה הייחודית של כל לקוח ואופן השפעתה על הטיפול שחיית המחמד מקבלת.

חתולים הופלו לרעה באופן משמעותי לעומת כלבים. הדבר נבע, ככל הנראה, מאי-התקשרות הבעלים לחתול ומחוסר הבנה לגבי הטיפול שחתול צריך לקבל. עם זאת, בעלי חתולים היו, לרוב, משכילים יותר מבעלי כלבים, ובהינתן תקשורת טובה עם הווטרינר עשויים להשקיע יותר בחתול, כולל לקחת אותו לבדיקות גופניות שגרתיות, טיפולי מנע נגד טפילים ורפואת שיניים מונעת. ממצא זה מדגיש את האפשרויות שעומדות בפני וטרינרים להגדיל באופן ניכר את הטיפולים הכוללים לחתולים על ידי מתן הסברים והמלצות לבעלים באשר לתועלת הצפויה מהם לחתול.

ממצאי המחקר מגלים גם כי חתולים מבתים שבהם גרים כלבים וחתולים יחד נלקחים פחות לווטרינר, באופן משמעותי, בהשוואה לכלבים, על אף שהם חיים באותו בית. וטרינרים יכולים להגדיל את הטיפול בחיות המחמד באותו בית באמצעות רכישת ידע על היחס והקשר לכל חיות המחמד שבבית והמלצה על תוכנית ספציפית בעבור כל אחת מהן.

בעלי חיות מחמד עם קשר חזק מאוד וטרינר-לקוח היו הנאמנים ביותר והנוטים ביותר לעקוב אחר הוראות הווטרינר. כ-40% מבעלי חיות המחמד אמרו כי יוכלו להחליף וטרינר בקלות, ממצא אשר מצביע על רמה גבוהה של מודעות למספר רב מדי של וטרינרים. המפתח לשמירת קשר וטרינר-לקוח חזק היה תקשורת, כולל הסברים יסודיים והמלצות, אשר הגדילו את התחושה שווטרינרים מוכרים רק דברים הנחוצים לחיות המחמד.

ממצאים ממחקר זה מדגישים את העדפתם של בעלי חיות מחמד לרכוש מוצרים ושירותים בחבילה אחת מהווטרינר, לעומת רכישה ממקורות אלטרנטיביים כמו אינטרנט, דואר או מרפאות זולות. יתרה מכך, בעלי חיות המחמד היו מוכנים לשלם יותר אם המוצרים או השירותים סופקו על ידי הווטרינר.

מחיר הטיפול הווטרינרי לא מנע מהלקוחות לקבל טיפול מסוים. רק 2 מתוך 10 לקוחות אמרו שהם מוכנים לוותר על טיפולים בגלל מחיר. הבעיות האמיתיות שגרמו לחוסר ציות הלקוחות היו בלבול, חוסר ביטחון וחוסר הבנה. הסיבה העיקרית שצוינה על ידי בעלים לסיבה מדוע אינם עוקבים אחר ההוראות הייתה כי הם לא הרגישו שהוראות הטיפול היו הכרחיות, מה שמחדד את הצורך בהסברים טובים יותר לגבי יתרונותיו של טיפול מסוים.

לסיכום, ממצאי המחקר מגלים כי תקשורת ברורה ויסודית של הווטרינר עם הלקוח חשובה ביותר, ועשויה לתרום לשיפור הטיפול בחיות המחמד, לשביעות רצון הבעלים ולהגדלת הכנסות הווטרינר